בן פרל ושלמה, נולד בשנת 1926 בהונגריה למשפחת רבנים ידועה. בימי מלחמת-העולם השנייה ניספו כמעט כל בני המשפחה במחנות-ההשמדה והיחידים ששרדו היו הוא ואחותו, והם עלו לארץ לאחר-מכן, בשנת 1946. מיד עם עלותו הצטרף לשורות ה"הגנה" ומילא בה את תפקידו בנאמנות רבה. הוא השתייך לנוער של "אגודת ישראל" ועבד בפנימייה של "המפעל למען ילדי- ישראל" בשכונת ימין משה בירושלים. יום-יום היה עוסק בהספקת מזונותיה של השכונה שנמצאה בקו-האש ממש, מתוך הסתכנות תמידית אך ללא כל פחד. נוסף למסירותו זו היה ידוע בצניעות-הליכותיו ובשקט-נפשו.
זמן מועט אחרי פרוץ מלחמת-העצמאות, ביום ל' בשבט תש"ח 10.2.1948)), הותקפה קשה שכונת ימין משה על-ידי כנופיה ערבית ואותה שעה נמצא גם הוא בין אנשי-המגן בעמדה קיצונית במקום. באותה התקפה פגע בו כדור-האויב. הובא לקבורה בבית-הקברות בהר-הזיתים.
שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים.